במהלך הטיפול את מפתחת תלות מסויימת כלפי הפסיכולוג שלך, כך שיכול להיות שאת חוששת שלא תסתדרי בלעדיו. כמו כן, האם יתכן כי קיים אצלך חרדת נטישה ובמקום מסוים את חוששת שהוא יחליט לעזוב אותך כשהוא יחזור? כל כמה זמן את הולכת אליו? אישית, אני הולכת כל שבועיים שלוש (בהתאם לתחושה ולצורך בעקבות התרחשויות שיש מסביב) כך שאם את גם הולכת בתדירות כזו אז החשש כנראה נובע או מחרדת נטישה או מחשש שתתקלי בבעיה מסויימת הדורשת טיפול מיידי והוא לא באזור שלך. כמה זמן עבר מאז שהוא נסע? הזמן יעוף בטיל ובמיוחד אם תעסיקי את עצמך. בהצלחה אורלי
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, כשתינוק נולד, התלות שלו בהורה, הינה תלות מוחלטת. החל מאכילה ושתיה, דרך עשיית צרכים, הגנה, חום וכו' וכו'. מעט מעט, לאט לאט, הילד עובר ממצב של תלות מוחלטת למצב של תלות יחסית (אף פעם אנו לא הופכים ליישות נפרדת לחלוטין, רק רובינזון קרוזו היה כזה). המעבר הזה דורש שיעשו כמה דברים ודורש שהאם תאפשר לילד להפרד ממנה בקצב שלו (לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי). בגלל שהמעבר מתלות מוחלטת לתלות יחסית הוא כה מסובך, פעמים רבות חלה בשלב זה תקלה. התוצאה של תקלה כזו שלא מצליחים כ"כ לעמוד על הרגליים. אולם מאחר וכבר הילד גדל, שוב לא יכול לעשות את תהליך הגדילה. לכאורה, אין לכך תקנה. בשלב זה יש והאדם פונה לטיפול פסיכולוגי. בטיפול, ראשית נוצר ומתהדק הקשר לכדי תלות מוחלטת כמעט, על מנת שאפשר יהיה לשחזר את הצמיחה והפרידה והפעם לעשותה נכון. כך שמה שתיארת על העצב שאת חשה בהיעדר הפסיכולוג, יותר משהוא מלמד על בעייתיות אצלך, הוא מלמד על תהליך טיפולי מתקדם וטוב. נכון הציעה נמה, להעלות את מה שכתבת כאן בטיפול. כי זהו לב הטיפול.